חטיב נ' סלקום ישראל בע"מ

החלטה

1.ביום 11.10.12 ניתן כנגד הנתבעת פסק דין לאחר שלא הוגש כתב הגנה במועד.

פסק הדין ניתן לאור העובדה כי לטענת התובע נמסר כתב התביעה לידי הנתבע ביום 1.7.12.

2.הנתבעת עותרת לביטול פסק הדין. על פי האמור בבקשה, נתקבל אצלה ביום 10.12.12 פסק הדין.

לטענת הנתבעת, כתב התביעה מעולם לא הומצא לה כדין על פי דרכי ההמצאה כאמור בתקנה 475 לתקנות סדר הדין האזרחי ולפיכך יש לבטלו מחובת הצדק.

לחילופין עותרת הנתבעת לביטול פסק הדין מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט.

מהבקשה עולה כי הנתבעת כאן הגישה תביעה כנגד התובע בגין חיובים, אשר לטענתה חייב היה לה התובע בגין התקשרות ביניהם. בסופו של ההליך ניתנה החלטה ביום 18.4.12 לפיה נמחקה תביעת הנתבעת ללא צו להוצאות.

לאור ההחלטה הנ"ל הוגשה התביעה בתיק זה בה עותר התובע לחייב את הנתבעת בתשלום כספי בסך של 60,000 ש"ח וזאת בין היתר בגין נזקים שנגרמו לו בגין התנהלות הנתבעת בהליך הקודם.

הנתבעת טוענת כי התנהלותה נגד התובע היתה בתום לב.

3.ב"כ התובע מתנגד לבקשה. לשיטתו, מסירת כתב התביעה היתה כדין ולפיכך אי הגשת כתב הגנה במועד הינה בבחינת זלזול בהליך המשפטי.

התובע ממשיך וטוען כי לאור טענת הנתבעת אין בפי הנתבעת הגנה כנגד התביעה.

4.לאחר עיון בחומר ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להתקבל.

על פי ההלכה הפסוקה, ניהול ההליך המשפטי, תוך מתן אפשרות לשני הצדדים לשטוח את טענותיהם בפני בית המשפט לגופם של דברים, הוא לעולם המהלך המועדף ואילו סיום ההליך בלא לקיים דיון לעיצומו של עניין, למשל, על דרך של מתן פסק דין בהעדר הגנה, הוא מהלך דיוני יוצא דופן המביא עמו הכרעה שיפוטית לגופה של תביעה במעמד צד אחד ובלא שנשמע הצד האחר.

על הנתבע להצביע, בשלב זה, על גרסת הגנה ואין הוא נדרש, בשלב זה, להוכיחה ודי אם יראה כי הגנתו אפשרית וכי ביטול פסק הדין יצמיח לו תועלת.

5.עיון בכתב התביעה מגלה כי אין בו כל פירוט כיצד הגיע התובע לסכום הנתבע אלא נקב בסכום כולל במקום להניח תשתית עובדתית.

מנגד, בנסיבות אלה שוכנעתי כי הנתבעת עמדה ברף שנקבע והציגה הגנה ולו בדוחק כנגד התביעה ולפיכך יש לאפשר לה את יומה בבית המשפט.

6.לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין.

הוצאות ההליך יהיו על פי התוצאות בתיק.

הנתבעת תגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב תשע"ד, 30 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.